ארגונים עסקיים רבים בעולם הגיעו לתובנה, כי בעידן המאה העשרים ואחת, ניכרת השפעתם על הסביבה והחברה ועל קשרי הגומלין בין פעילות כלכלית, עסקית לבין החברה בה מבוצעת פעילות זו. השפעה זו צוברת תהודה בשל שילובם של גורמים שונים, וביניהם מודעות גוברת של האוכלוסייה למחויבות החברתית של החברות הפועלות בתחומה מזה והתעניינותה של התקשורת בנושא מזה.
הישרדותה של חברה עסקית לטווח הארוך אינה תלויה עוד בפעילות עסקית מתאימה גרידא, אלא הולכת והופכת, עם השנים, למורכבת יותר. בין היתר, נדרש פיתוח בר קיימא, במסגרתו יש לקחת בחשבון שיקולים סביבתיים, נושאים חברתיים, צרכי הדורות הבאים, ועוד.
וכך, בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה, ההולכת וצוברת תאוצה, שחברות רבות עורכות, בנוסף לדו"חות המחויבים על פי חוק, גם דו"חות חברתיים. ויודגש: הדיווח החברתי הינו וולונטרי. יצוין, כי בכמה מדינות מערביות (כולל בישראל) הועלו הצעות להפוך את הדיווח החברתי מוולונטרי למחייב, אך הנושא נותר, לעת עתה, בבחינת שיקול דעתה של החברה.
בשנת 1997 התכנסה יוזמה בשם *Global Reporting Initiative (ובקיצור: GRI) בשיתוף עם הארגון הסביבתי של האו"ם, במטרה להעלות את רמת הדיווח בר הקיימא (sustainability reporting) לרמה השווה לזו של הדיווח הפיננסי. בשנת 1999 פורסמה טיוטת כללי דיווח של ה- GRI, וביוני 2000 פורסם הנוסח הראשון של הכללים. הדו"ח כולל פירוט מכלול נושאים, המרוכזים בשלושה היבטים מרכזיים: היבט כלכלי, היבט סביבתי והיבט חברתי (TBL – Triple Bottom Line).
כאמור, חברות רבות בעולם הציגו בשנים האחרונות דו"חות חברתיים הנוגעים לפעילותן. הדו"חות מוצגים לקהל הרחב, ומהווים, לעתים, חלק מפעילות השיווק וההסברה של החברה. בין חברות אלו ניתן למנות את Ford, Nike, Shell, British Telecom, ליוייס, בנק הקואופרטיב הבריטי, מוטורולה, ועוד. חברות ישראליות רבות הפנימו אף הן את היתרונות העצומים הטמונים בדו"חות אלו, ובאחרונה חברות כמו אגד, דן, רשות שדות התעופה, שטראוס ואף בנק דיסקונט פירסמו לציבור דו"חות חברתיים- סביבתיים בעניינים שונים הנוגעים לפעילותן.
בדו"ח החברתי של בנק דיסקונט לשנת 2004 מצוין, כי מדובר בדו"ח החברתי הראשון של תאגיד בתחום הפיננסי בישראל, וכי הדו"ח מאמץ חלק מהנושאים וההנחיות על פי עקרונות הדיווח של ה- GRI.
במסמך עקרונות ה- GRI לשנת 2002 נזכרת תרומתו של הדיווח בר הקיימא לשם מתן מידע קריטי, הדרוש (בין היתר, למשקיעים) לשם ניתוח עסקי של החברות, ואשר אינו קיים, בדרך כלל, בדו"חות הפיננסיים שלהן.
הדיווח טומן בחובו יתרונות תחרותיים רבים, כגון: בניית מוניטין, שיפור תדמיתי, בידול מוצרי/ שירותי החברה, ועוד. כמו כן, לדו"ח חשיבות בנושאים "פנימיים", כגון ניהול סיכונים סביבתיים ומניעת משברים עתידיים. באמצעות מדידה מתמשכת של פעילותן בתחום הפיתוח בר-קיימא, חברות עשויות לחזק את ביצועיהן העסקיים הפנימיים, כמו גם את קשריהן עם הסביבה החיצונית.
לאור האמור, נראה, כי תחום הדיווח החברתי הוולונטרי, המצוי כיום בישראל בחיתוליו, יהפוך, עד מהרה, לאחד הכלים החשובים בדרכן של חברות ישראליות רבות להתפתחות, ואף יוכר כגורם חשוב בתרומתו להעצמתן הכלכלית. ביטוי מלא ומדויק של הקשר בין פיתוח בר קיימא להישגים הפיננסיים ידרוש זמן נוסף ומחקרים מעמיקים, אך כבר כיום, כאמור, הופנמו היתרונות העסקיים הטמונים בתחום זה.
להרחבה ראה: www.globalreporting.org